קרין מנדלוביץ
 

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.






 

 

לגלרית התמונות


הקודם          הבא

"במקרה של רעידת אדמה"  .    .    . .    .    .       14.10.04 >> 11.11.04

קובי לוי - אוהד מילשטיין - קרין מנדלוביץ'
במקרה של רעידת אדמה
אוצרת אורחת: דנה ליטרט

פתיחה: יום ה' 14.10.04 בשעה 20:00 סיום: 11.11.04
בערב הפתיחה יתקיים מיצג של קרין מנדלוביץ'


ב- 14 לאוקטובר תיפתח בגלריה "משרד בתל אביב" תערוכה קבוצתית בהשתתפות: קובי לוי, אוהד מילשטיין וקרין מנדלוביץ'. שלושה אמנים בוגרי המחזור הראשון של התוכנית לתואר שני באמנות בבצלאל... "רעידות אדמה מתרחשות גם בישראל, ובעבר התחוללו רעשים חזקים שגרמו להרס רב ונפגעים. הרעידה ההרסנית האחרונה באזור התרחשה ב- 1927. המוקד שלה היה בצפון ים המלח. כתוצאה ממנה נהרגו 300 איש ונמנו כ- 1000 פצועים. כאמור, מועד התרחשותה המדויק של הרעידה הבאה אינו ניתן לחיזוי. היא עלולה להתרחש מחר, בעוד חודש, או בעוד 50 שנה, אך אין ספק שתתרחש."
(מתוך: אתר האינטרנט של המכון הגיאופיסי בישראל, http://www.gii.co.il)
האסון בכלל ורעידת האדמה בפרט מהווים דימוי מרכזי מחולל בתערוכה. העבודות עוסקות במתח ובפער שבין מצבי אופוריה לבין קטסטרופה, לחץ וחרדה, ריגוש אקסטאטי ואדישות. התערוכה מבקשת לחבר בין תכנים אקטואליים לתכנים משדה האמנות העכשווית, וליצור דיאלוג בין הפרטי, לבין הציבורי, תוך בחינת ערוצי התקשורת במציאות החברתית העכשווית ודרכי ההתמודדות של הפרט באותה מציאות.
קובי לוי דן בניסיונות הכושלים בדרך-כלל של בני האדם לאלף את המציאות, לא רק במובנה הפיסי. התבוננותו במרחב הגיאוגרפי, מגלה תכנים פוליטיים, חברתיים, כלכליים, אך גם אישיים. כחלק מתהליך עבודתו קובי משתמש באינטרנט, המהווה עבורו מאגר חומרי גלם של מקורות חזותיים, ועוסק בהכלאתם של ייצוגים מן התרבות וההיסטוריה המקומית עם ייצוגים מן המרחב הווירטואלי האנונימי.
אוהד מילשטיין עוסק בדרכי התמודדות עם אסון מהבית. בעוד הקטסטרופה בעיצומה, מתגלה האופוריה כאחת מדרכי ההתמודדות עימה. הטלוויזיה (המוצבת בתערוכה) מייצרת מצד אחד עולם בעל נופך בדיוני, טריוויאלי ורומנטי פנטאסטי, ומאידך, מנכיחה אירועים טראומטיים, לעיתים כחלק מתעמולה ממלכתית, ומעצבת זיכרון קולקטיבי. עבודותיו מתייחסות לאסתטיקה שבחוסר תכלית, לשאריות, לארעיות, ולהשתנות מחזורית במרחב ובזמן.
בעבודותיה של קרין מנדלוביץ' מופיעים, בין השאר, דימויים מוכרים ומשומשים כגון: בית, מלאך, נשר ושמיים. דימויים אלה יוצרים עולם אסוציאטיבי, גמיש ואבסורדי, שלכאורה נטען במשמעות מטאפורית, אך באותה מידה מרוקן ממנה, ומאפשר התבוננות במצבים המכילים בו זמנית ריגוש, זחיחות, חורבן, אך גם באנאליות. קרין מתייחסת למצב בו תחושת האסון נחווית בגוף ובתודעה- הן במישור הפיסי והמדעי, והן במישור הרגשי, העדין והאינטימי.

.
.
.
.
.
.
.
.


קובי לוי