.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
. .
. . .
.
. . . . 25.5.2005
>> 21.6.2005
.
.
.
.
.
.
.
.
דינה לוי
ירוקה
פתיחה:
יום רביעי 25.5.05 בשעה 19:00
תערוכת יחיד
ראשונה
בקיץ 2004 סיימה דינה לוי את לימודיה במדרשה
לאמנות בקלמניה. יחד עם בוגרים אחרים בלטו עבודותיה בתערוכת הסיום שבעקבותיה
הוזמנה להציג בגלריה "משרד בתל אביב". מאז חלפו מספר חודשים בהם שקדה
בסטודיו ופתחה את נושא הבובה מבחינה צורנית, צבעונית וקומפוזיציונית. כובד
המשקל והחשיבה על היכולת של הציור להביע מערכת יחסים מורכבת בין הבובה לבין
בתה הקטנה של לוי הועתק למקום אחר שאינו דן יותר בצד הביישני, רגשי של
ילדתה, אלא מתרכז במציאת מענה להתלבטויות בציור כמדיום אמנותי,
שם התערוכה "ירוקה", קשורה לעובדה שחלקי בובה שונים היו ירוקים והופעת הצבע הירוק לעיתים כה קרובות על בד הציור הגבירו את החשיבות שיש לצבע, והעלו אותו לדרגה כמו זו של הדימוי - המאפשרת האנשה .
בעקבות המחשבות על אפשרויות הפרוש של צבע
אומרת לוי:
"אני יושבת בין העבודות האדומות הללו ומרגישה – ירוק! ירוקים! עושר של
ירוקים! שונים האחד מהשני כמו היו צבעים שונים. כל אחד מדויק במקומו. לא ניתן
להחלפה בחברו. כפות הרגליים של הבובה הן ירוקות. הילדה מכסה בהן את עיניה –
משחקת בה, מתנחמת בה.
העבודה מתחילה מתצלומים שאני מלקטת מתוך האלבום המשפחתי, וגם מפברקת. כאם ולעד ילדה, אני מלווה את ביתי ביום-יום וגוזרת מצבים נפשיים של עליזות וחרדה. פריים של מבע לוכד אותי ואני משחקת עליו ומצדדיו עם צורות שמחות, צבעים עשירים ודגמים של הגנה, כליאה. השפות הציוריות השונות מתחברות במפגש של הפורטרט והחפץ."