.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
"מקסם
שווא" . .
. . .
.
. . . .
4.2.2005
>> 1.3.2005
תערוכת צילום ואובייקטים ורודים
.
.
.
.
.
.
.
.
ביום שישי, 4 בפברואר, בצהרים, לאחר עשר שנים של תערוכות קבוצתיות, תיפתח תערוכת היחיד הראשונה של איריס דוידי. בחלל הקובייתי הלבן של הגלריה יוצבו אובייקטים קטני-ממדים בצבע ורוד לצד שמונה תצלומים גדולי-ממדים של בגדים, בעיקר שמלות נשף בובתיות ב"טעם של פעם". לכל תצלום מצורף טקסט שנכתב על-ידי האמנית, המשלים באופן מילולי את המרחב שבין דימוי למציאות.
גוף העבודות מבטא געגוע לעולם תמים, קסום, דמיוני, אגדתי ונחשק. המשפט המלווה
כל עבודה מהווה חלק בלתי נפרד ממנה. אף שהוא מהווה ניגוד לאסתטיקה
הוויזואלית, ניכר שנכתב מתוך תמימות של אישה-ילדה: "היא רצה אחרי הגמד שקיפץ
בקלילות. לרגע הצליחה לגעת בגבו. כשעצר והפנה אליה את גבו לחשה: 'מר גמד, אני
כל-כך עצובה, ועכשיו נדמה לי שתמיד הייתי עצובה'."
שלא כמו השמלות, הטקסטים מציאותיים יותר, לדברי דוידי, אף שקיימות בהם נגיעות
קלות של פנטזיה. בחלקם ניתן למצוא הד לעולם פנימי מהול בתחושת ניכור, החמצה
ואכזבה.
הניגוד בין תצלומי בגדי הבובות לבין הטקסט הבוגר יוצר דרמטיזציה של סצנות המתקיימות בדמיונה של היוצרת, מפגש המוליד מתח מובן בין עולם של ילדות חולמנית לבין עולם של בוגרים החיים במציאות שהיא סיפור בפני עצמו. דוידי מבקשת לסקרן את הצופה ולהמתיק עמו את סודותיה.
איריס דוידי נולדה ברמת גן ב1968-. היא חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת מגמת צילום, וידיאו וטלוויזיה במכללת ויצ"ו חיפה, תולדות הקולנוע בקמרה אובסקורה ולימודי רישום וציור ב"קלישר" תל אביב. מאז שנת 1994 משתתפת בתערוכות קבוצתיות