|
פתיחה: יום ה', 25.3.2004, בשעה 19:00 עד - 24.4.2004
רועי צ'יקי ארד- דן בירנבוים - עדי ברנדה קובי הראל -אריק מירנדה - יהושע
סימון- אהוד שחורי- נעמי שלו
אוצרת אורחת: דנה ליטרט
לפני שנולדה תערוכה נולדה קבוצה. בעצם לא ממש קבוצה, יותר כמה אנשים, שמכירים
כמה אנשים אחרים, הם חשבו שטוב יהיה להציג משהו ביחד. בקיצור, עניין תל
אביבי.
זו לא תערוכה על נושא שהוגדר מראש. העבודות נוצרו ולפתע אתה אומר - מה שעשיתי
נוגע בעיר.
תל-אביב, עיר עם הרבה אמנות, שמתחברים אליה אנשים מכל מקום. האמנים מעדיפים
בדרך-כלל את חיי המטרופולין. אולי למטרופולין כוח משיכה, אולי מי שנשאר
בפריפריה לא מספיק מקורב לצלחת. בתל אביב יש דיאלוג- מהתבוננות בעבודות, העיר
נדמית כמגרש משחקים והאמנים משתעשעים בה: אם בשלטים ובתמרורים שאפשר למצוא
במספר עבודות, או בדו-שיח עם הטבע - בעיר בה אין כמעט טבע.
לתערוכה אין מניפסט כמו שאין באמת "תל אביב" - יש בה אכן הרבה נגיעות -
שמטבען הן קטנות וכך גם רוב העבודות, קטנות ממדים ויש בהן שפע חיים .
אהוד שחורי רושם שלטים שמחליפים את הנוף. הוא רושם ומתעד דימויים בתוך
פנקסים, שלטים הנמצאים במקום לא ידוע אך מכוונים אל העיר, שלטים ותמרורים
בתוך העיר עצמה, כאילו יש להם אמירה משל עצמם. השלט שהוא חלק מן הרקע הופך
לרגע לכוכב. רועי צ'יקי ארד יוצר באמצעות מחשב. עבודותיו נוגעות בשרבוט,
בפנטזיה, בהתיילדות ובסכמתיות, ובכל-זאת מצליחות ליצור דימויים עם תחושה
תל-אביבית מובהקת, גם כשהן צורות וצבעים.
עדי ברנדה, מגדיר את עצמו כ"חיה אורבנית". נוסע בעיר על קטנוע, במצלמת
פולרויד מתעד תחנות שיוצרות אמירות אנושיות. עוצר, מצלם ומשתעשע עם הקצב של
העיר. אריק מירנדה מבודד רגעים אינטימיים: זוגות נאהבים לצד עצים, ירח
ומדורות קטנות על רקע נוף קסום ושליו, מנותק מהרעש והדחיסות של העיר. פסל
שלושת העיגולים של קדישמן, מזכיר לנו, שהנוף הזה נמצא בתל-אביב. אצל דן בירנבוים
הטבע העירוני בא לידי ביטוי בציורי העורב: ציפור החיה בלהקה באזורים
עירוניים. כשבירנבוים מצלם כלבים ורושם שיח גרניום, מתגלה טבע שעבר שינוי,
והוטמע בעיר. קובי הראל מציג סדרת צילומים משנת 84' (שצולמה בידי דבורה
גרודה). הראל מופיע בתצלומים כשהוא מנגן באקורדיון על רקע העיר החפורה, שלרגע
נוצרו בה דיונות וכאילו הזמן לא חלף.
יהושע סימון מרכיב ומפרק בניינים מלגו. הוא מסביר שכמו שעיר קמה יש מאין מתוך
החולות כך היא יכולה להעלם בכל רגע. מגדל שלום הוא חלק מסדרת מבני ציבור
שבנה. עבודת הווידיאו שלו, "קני", היא דיוקן של העיר בדמות ספק ילד ספק נער
המודע לכך שהוא מצולם ומנסה לפתות את המתבונן. נעמי שלו, אומרת: "תל-אביב
אהובתי". היא מצלמת את תל-אביב ומסיפה לצילומים טקסט עם אמירה אישית. וכך,
דימויים מוכרים הופכים לפרטיים.
|
.
.
.
.
.
.
.
.
|
 |
. . . .
. 25.3.04>>24.4.04