.
.
.
.
.
.
.
.
.

 
















הקודם               הבא  

3.10.03>>31.10.03    .    .    .    .   .    .    .    .   "רצה בעיניים עצומות"

דניאלה גוטליב אזולאי היא ההתגלמות העכשווית של "דיוקן האמן כאיש צעיר" על-פי ג'יימס ג'ויס. אופן ההתנהלות שלה בעולם האמנות הישראלי מעיד על היותה תמימה במובן הטהור של המילה. היא מבינה דברים בדרך רומנטית, ומאמינה בחיבור בין דמויות מיסטיות לבין המציאות הסובייקטיבית שלה. ברגעים של עדנה עילאית היא יוצרת אובייקט בדמות משטח דיקט והופכת אותו לציור המאפשר לצופה להשתתף בחוויה של נסיקה אל עולם המראות בארץ הפלאות. הדימויים הוויזואליים הם מעין רגעי קסם שחינם מרצד כמו בסרט בדיוני שבו ההתרחשות כולה אכן אפשרית ומתרקמת בהילוך גבוה, בדומה לסרטי "מטריקס" שבהם היא אוהבת לצפות.

דניאלה מואסת בהיגיון. הבתים שהיא מציירת נטולי כל היגיון הנדסי. מה שרואים בציורים הוא, למעשה, האפשרות להרכיב בית. על-פי דניאלה, בית הוא בעצם האנרגיה שלו, מה שיש בתוכו, "המקום של החלומות שלי". הציורים הם הלוך מחשבה המשלב חזיונות ומראות הזויים. היא רואה זרימה של אור בתוך הבתים ובתוך המים. רצף אור זה משתקף בציורי העיר שלה, יצירות שהן מכלול של מבנים ושל קרני אור בפרספקטיבה המוליכה את העין אל מרכז היצירה. שם, בנקודת המגוז, מתרחש המפץ הגדול. לעתים זהו מקום התכנסות לאזרחי העיר ההולכים לאיבוד; פעמים היא מעניקה לרוכבי האופניים מסלול לרכוב בו אל תוך יער, מפלט דמיוני בצבע ירוק. ההתבוננות ביצירותיה מוליכה לכיוונים עתירי אפשרויות. כל נושא יכול היה להיות תפאורה לסצינה השאולה מסרטי מדע בדיוני. יום אחד, אף שאינה מחפשת, היא מוצאת מערה ומחליטה להתגורר בה חודשים ארוכים, בגפה. במזג אוויר חורפי, כמו בקיצי, היא חיה במערה, ב"ארמון" הפרטי שלה, במורדות ראש פינה. למערה זו ולמראותיה תהיה השפעה על עבודותיה, והן ילוו את דמיונה הקודח זמן רב.

דניאלה הולכת בדרכה שלה בתחומי היצירה כבתחומי החיים. הצניעות היא חייה, לא חלק מחייה. היא משולה ליופי הפנימי של הרוח ומעשיה מעידים על הרוחני שבאמנות. היא ניחנה ביכולת ניתוק מכבלי הציביליזציה הנוסכים שעמום ומן הרפיסות של הצורך לעשות דברים כמו שעושים האחרים.

שם התערוכה - "רצה בעיניים עצומות" - משקף את דרך עבודתה של דניאלה, את מקורות השראתה ואת יכולתה להתנתק מן המציאות ולהתחבר לעולמות קסומים, רוויי מראות מופלאים. פיתוח יכולות אלה קשור לריצות שלה בלילות ירושלמיים מוארים. היא רצה שלוש פעמים בשבוע, 12 ק"מ בכל פעם, במסלול המקיף את האוניברסיטה בגבעת רם. "אני רצה בעיניים עצומות, אני מרחפת בתוך הדמיון, ותוך כדי ריצה שרה בקול רם".

בגלריה "משרד בתל אביב" יוצגו ציורי שמן ואקריליק על בדים ועל דיקטים משומשים. בחצר הגלריה יוצב עץ עשוי רשת, ועליו ריצודי אור שמקורם בנייר כסף.

דניאלה גוטליב אזולאי נולדה בירושלים ב1972-. חיה ויוצרת באכסניית הנוער עין כרם. 1997 בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ירושלים.

.
.
.
.
.
.
.
.