.
.
.
.
.
.
.
.
.
4.9.2003>>30.9.03 . .
. .
. . .
. "מיצב
פיסול"
לנגה
יש סודות: סוד הצמצום, סוד החושניות, סוד המוביליות וסוד עיטוף הפסלים.
היא אוהבת את השקט, ויוצרת מתוך עולם פנימי סגור ונעול בתחושות של כבדות
שכוסה בשכבות רבות של גוונים חדשים שהומצאו במהלך חייה.
יודקוביק-עציוני יוצרת פסלים אישיים בעלי צורה מגובשת המתאפיינים בסממנים של
גירוי חושני, גירוי המעורר בצופה את התשוקה לגעת בחפצים שכמו עטו עליהם הלוך
רוח משל עצמם. לא שלמות הפסלים היא הכובשת; דווקא שבריריות היצירה היא המגרה,
ואילו הגולמניות שלהם מזמינה רגעי פיתוי הכובשים את הלב. הצבעוניות
והטקטיליות של החפצים מזמנות לצופה בהם עונג חושני ומאפשרות לו לאחסנם בתיבת
הזיכרון.
ארבעת הפסלים שבתערוכה הנוכחית מאפשרים להבין את תמצית תהליכי עבודתה של
יודקוביק-עציוני. פעולת הכיסוי והעטיפה בבדים, הניידות, הטיפול בדימוי - בין
שהוא ניתן להגדרה קונקרטית, כמו התנין, ובין שהוא נותר בבחינת צורה מופשטת.
לעתים היא לוקחת חפץ קיים, כמו סנפיר, ומפיחה בו חיים אחרים. הפסלים שנגה
מכנה בשם 'אובייקטים', הם חפצים שלאחר שנוצרו יש להם חיים משל עצמם. עובדה
בדוקה היא כי לאחר שנבראו במו ידיה, היא שומעת אותם: "לאחר שהם מסתננים מבעד
לחוסר תשומת הלב שלי, אני חשה את הרעשים העולים, זורמים ופזורים, כאילו הם
באים מעולם אחר". החפצים מעלים בה זיכרונות ויזואליים שמקורם בחוויה קודמת
כלשהי. הערפל שנסכה על השכול שליווה את ילדותה, ניכר בחפצים העטופים בדים
שקופים בשכבות המסתירות את תוך הפסל, אך בד בבד מגלות את השכבתיות המורכבת,
וזאת בניסיון לעטוף את הצורה בבדים רכים ואלסטיים שהם שקופים רק לכאורה.
איך מתהווה הפסל? "לפעמים אני רואה צורה אמורפית ברחוב ומדמיינת שלולית", היא
אומרת. זה יכול לקרות בעקבות צבע או צורה. בדרך לעשייה האקטיבית נכנסות
תכונותיו האסתטיות של האובייקט לפעולה, מבלי לתחום גבולות. הפסלים-אובייקטים
נוצרים באופן ידני מובהק, ומזכירים את אופי העבודות של אמניות, דוגמת לואיז
בורז'ואה ומארי-אנז' גיימינו.
בגלריה יוצבו על הרצפה שש צורות עגולות דמויות כפתורי ענק או, לחילופין,
מוקשי רכב עגולים. תנין, פצצה, וסנפירים שיגיחו מתוך גומחה בקיר.
נגה יודקוביק עציוני 1962 נולדה בקיבוץ כפר גלעדי. חיה ויוצרת בתל אביב. 1991
בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. 1995 תואר שני באמנות, ריטפלד
אקדמי, אמסטרדם. 1989 פרס הצטיינות מטעם מפעל המלגות של קרן שרת, קרן תרבות
אמריקה-ישראל. 1990 פרס הצטיינות מטעם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים
.
.
.
.
.
.
.
.
