.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

 

 

הקודם          הבא

 17.5.2002 << 23.3.2002                                                        "שמלות מנייר

שגית אלוני, בוגרת מכללת אורנים (1995), חיה ויוצרת בקבוצת גבע.
התערוכה נוגעת לרצח רבין, ואת יום השנה לרציחתו, 17.10.2002, תקדיש הגלריה לנושא העצבות האופפת את חיינו במדינה שהתרחקה מאתנו.
שגית אלוני כואבת ביצירתה את נושא הכמיהה לשלום. על הקירות יוצגו תצלומי אמהות שכולות על רקע שמיכות פרושות. האמהות פורסות ידיים אל המרחבים הריקים מבנים שלא ישובו עוד אל חיקן האוהב; הן מחכות.
האמהות מצולמות מן הגב, יחפות, ללא פנים. הן מסמלות את כל האמהות השכולות, פגועות המלחמה והטרור: יהודיות, ערביות, דרוזיות, בדואיות ופלשתיניות.
כל אם שכולה כתבה מכתב אישי שיוצג בתערוכה, ובו מובעת הכמיהה להפסקת המצב הבלתי-אפשרי שבו אנו חיים. בחלל ה"משרד" יוצבו שמיכות מגולגלות ועליהן תצלומי אמהות שאינן שכולות, המצולמות בתנועת ידיים מחבקת, מגוננות על ילדיהן שעדיין עמן.
בעבודת הווידיאו "האוזן היא איבר הפחד" נראות שפתיים מדברות על חירשות כמטאפורה למצב המדינה המאבדת את זהותה ואת צלמה ללא יכולת השמיעה, במצב של חוסר שיח עם שכנינו.
 

.
.
.
.
.
.
.
.