.
.
.
.
.
.
.
.
.

 

 

הקודם          הבא

19.1.01>>18.2.01                             .   .   .  .    .   .       "עבר מתמשך"

נטע ליבר גדלה בקרית טבעון. היום היא חיה ויוצרת במושב קדרון.
פגשתי בעבודותיה לראשונה בתערוכת הסיום של "בצלאל" בשנת 1999, שם הציגה ציור ריאליסטי בשמן על בד. הריק היה נוכח בציורי הבניינים שהיו לקוחים ממקום אחר, לא מנופי ארצנו, הם שקפו זרות של מקום עירוני ואנונימי ללא אדם. הצבעים החומים והשחורים היו למושא הטפול בזיכרונות לא מסומנים. כמו תמונות ישנות מאלבום משפחתי שאין בו אנשים.
בציוריה הנוכחיים מנסה ליבר שפר כדבריה "ליצור ממשות לזיכרונות. זהו ניסיון לשלוט במה שחומק, בהתבגרות ובפרידות"...."מתוך דבור על הזיכרון נוצר דבור על האשליה של הזיכרון, בדומה למקור והעתק – החוויה עצמה והניסיון ללכוד
אותה באמצעות צבע על בד".... "לאחר התחקות ארוכה על הזיכרון האישי, התחלתי להעלות על הבד זיכרונות של אנשים אחרים, במקומות שלא נכחתי בהם מעולם."
ליבר שפר אורגת זיכרונות טריים בתוך יומנים מסודרים ו"שמורים". שם, בתוך המילים, עבר נוגע בעבר אחר. עולמה המתהווה חי ב"עבר מתמשך"
בתערוכתה הנוכחית, תערוכת היחיד
הראשונה שלה ב"משרד בתל-אביב", יוצגו עבודותיה מהשנתיים האחרונות.

.
.
.
.
.
.
.
.