.
.
.
.
.
.
.
.
.
1.6.2000 >> 30.6.2000 .
. .
. . . "מפורסמים
באלמוניותם"
אוטו סקסינגר נולד באוסטריה בשנת 1967. הוא למד באוניברסיטה לאמנות ולעיצוב
תעשייתי (1996-1990) בעיר לינץ, שבה הוא חי ויוצר. עבודת המיצב שתוצג ב"משרד
בתל-אביב" היא הרביעית בסדרת עבודות שיצר בשנים האחרונות וכותרתה: "אידיליה
קורנת 4" (Glowing Idyll IV)
המיצב מורכב משבע נורות המשתלשלות מן התקרה ומשתים עשרה דמויות המצוירות על
שקפים המוצמדים אל קירות החלל. המבקר/משתמש מדליק או מכבה את הנורות, ובהתאם
למספר הנורות הנדלקות נעים הצללים על הקירות והופכים לדמויות המשתקפות תוך
הטלת צללית על הקיר. כאשר כל הנורות דולקות, כמעט בלתי-אפשרי לזהות את
הדמויות. הצופה מסתנוור, למעשה, מן הבוהק שיצר במו ידיו, מצב הקורא תיגר על
עצם המשחק.
במיצב "מפורסמים באלמוניותם" משתמש אוטו סקסינגר בתצלומי אנשים "מן היישוב"
שהתפרסמו בעיתונים זניחים או הופיעו ברקע תמונותיהם של אישים ידועים ודמויות
מוכרות. "דמויות עזר אלו של תקשורת ההמונים" מספקות "דימוי של האחר" (לאקאן).
בתפקידן המזהה הן מהוות מעין מראה; בבואה לאקט "בלתי מודע" של העמדה-עצמית
ותיאור-עצמי של הציבורי. סובייקטים יומיומיים אלו הועברו לשקפים ומוזערו, כך
שבשלב ראשון על הצופה לגרום לדימוי להופיע באמצעות נורות חשמל התלויות מולו,
ורק אז ביכולתו להשתעשע ממרחק בשברי דימויים אלו.
העבודות מהוות משחק עם דמות/דימוי, עם זיכרון הדמות. ההיכרות עם הדמות היא
התנאי לזיהויה, כשהם שהיכרות עם מילה בשפה היא התנאי להבנתה. הדימוי של
ה"אחר" הוא כבבואה של האני, "בשבילי זוהי תמונת עולם פרטית".
להדליק, לכבות - לזכור, לשכוח...
.
.
.
.
.
.
.
.
