ענת לוי נולדה בשנת 1949 בעיר קרקוב בפולין. ב-1957 עלתה לישראל, ובגיל 16 החלה ללמוד במחלקה לגרפיקה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים.
מאז שנת 2020 היא מציירת את הבתים המוארים ברחובותיה של העיר תל אביב-יפו בשמן על בד. לוי מציירת מתוך אהבה לאדריכלות. היא מוסיפה ומשדרגת חלק מן הבתים כדי שייראו "טוב יותר" לעיניו של הצופה, המתבונן בציוריה.
עבודותיה של לוי חושפות את האיכות העמלנית והסיזיפית, המאפיינת את מהלך היצירה שלה: לעת ליל, חמושה בטלפון נייד, היא מהלכת שעות על גבי שעות ברחובות תל אביב, מצלמת מאות תצלומים של בתים מוארים. לעתים היא מחכה עד שיידלקו האורות, עד שאנשים יחלפו על פניה ברחוב, עד שתופיע סצנה או קומפוזיציה ראויה ומעניינת לצלם, עד שתתגלה תמונה, שיש לה פוטנציאל להיות ציור. היא ממתינה עד שתיתקל במראה שאותו היא מחפשת, אף שאינה יודעת מראש מהו בדיוק אותו מראה מבוקש, ועל כן היא ממשיכה לצלם עד אפיסת כוחות, ורק אז שבה לסטודיו, שם מתחיל פרק עבודה מפרך נוסף: תהליך הבחירה. הבחירה, לדידה, היא הדבר!
העיר תל אביב צמחה מן החולות שבסמוך לים בראשית המאה ה-20 – עיר קטנה, שאוכלוסייתה הקטנה התגוררה בבתים בני קומה אחת או שתיים. ראשוניות זו, מעורבת בכמיהה למזרח, עולה בבירור מציוריהם של ראובן רובין ושל נחום גוטמן. בשנות ה-20 של המאה ה-20 החלו לנשב ברחובות העיר רוחות הסגנון הבינלאומי, ומכאן הייתה הדרך לסגנון האקלקטי קצרה ומהירה.
דוגמה מרתקת לחילופי העונות בסגנונות הבנייה בתל אביב היא בית לדרברג (ציור 5) בשדרות רוטשילד 29 פינת רח' אלנבי 116. הבית תוכנן בשנת 1922 על ידי האדריכל בוגר הבאוהאוס, יוסף ברלין (בשיתוף עם יהודה מגידוביץ), ונבנה על ידי יצחק לדרברג. שמו של הבית מעיד על המנהג, שרווח באותן שנים, לקרוא לבתים בעיר על שם בעל הנכס. הבית נבנה בסגנון אר-נובו ונועד לשימור. כמקובל באותה תקופה, שולבו בו אלמנטים בסגנון הבינלאומי, שאופיין בקווים מעוגלים, וכן שובצו בו אריחי קרמיקה צבעוניים מתוצרת "בצלאל", המתארים תמונות מקראיות לצד נופי ירושלים – כל אלה מעידים על סגנון אקלקטי מובהק.
בתערוכה "לילות תל אביב" יוצגו 19 ציורים, המתארים את קשת סגנונות הבנייה בעיר תל אביב.
|