דניאל מעיד על עצמו: " הגעתי למדינת ישראל בעודני ילד בן שבע. זאת בעקבות שליח הסוכנות היהודית, אשר הציג את מדינת ישראל בצורה מזויפת בפני ההורים שלי ושכנע אותם לעלות לארץ. רציתי להאמין לאתוס, רציתי להיות חלק , רציתי לתת את עצמי כאן. אני מביט בחמשת הילדים שלי ולא יכול שלא לראות ילדים אחרים ולהרגיש שעל חשבונם - אני חופשי. אם יש משהו שאני צריך זה - לא לחיות לבד עם הצער הזה."

דניאל סרחיו צ'רטקוף נולד בארגנטינה ב-1962 ועלה לארץ ב-1969. חי ויוצר ברמת גן. אוטודידקט המתמקד בציור ריאליסטי, ברישום ובווידיאו. בראשית שנות ה-90 התגורר ויצר בלוס אנג'לס. לאחר חזרתו ארצה ב-1994, התמקם בשכונת פלורנטין והחל לחקור את האורבניות המקומית הקוסמופוליטית, שייצרה חיבורים כמעט בלתי אפשריים בין אנשים לבין האמנות והמציאות ובין האמנות לנפש האמן. לסטודיו שלו התייחס דניאל כאל הרחם היולד של האמן, וזה הפך עם הזמן למוקד משיכה למבקרים מכל רחבי הארץ ולמקום מפגש בין יוצרים תושבי השכונה, מוקד לפעילויות כגון ערבי שירה, סדנאות, הופעות מוזיקליות, מיצבים ותערוכות.

בתערוכה יוצגו בעיקר דיוקנאות המשקפים צביון מקומי ומציאות מזרח-תיכונית. הנִראוּת, הריחות, הבתים והמשפחות, האוכל והתבלינים, הרצפות, הכלים והבגדים, הצבעוניות, הצמחייה והפירות, הסצנות וגם דיוקנאות הילדים והילדות – חלקם בני משפחתו של האמן וחלקם צוירו מתוך עיתונים יומיים – כולם משקפים את פני הדור שצמח וגדל כאן. גם ציור של שום צעיר, של בצל או של פלפל אדום הם בבחינת דיוקנאות, ממש כמו תיאורי האופניים, הצלחת, המחשב, קנקן הקפה או תבנית הביצים. יחדיו הם משרטטים תמונת דיוקן קבוצתית, שנרקמה במכחולו של דניאל סרחיו צ'רטקוף במהלך השנתיים האחרונות

העבודות המוצגות מתאפיינות בנוכחות פיסולית. הדימוי הדו-ממדי מצויר בקפידה, כמיטב מסורת הציור הריאליסטי. הציורים עוברים תהליך של פירוק והרכבה, הן ברמה הרעיונית והן מבחינת דרכי הביטוי האמנותיות.