קליידוסקופ
רחל סוקמן
יהושע פרונט יוצר קליידוסקופ של נושאים המציגים אפשרויות פנטסטיות, לעתים הזויות, להתנהלות בעולמנו. השחקנים הראשיים במחזות הציוריים, היצריים והאקספרסיביים שלו נעים בין טירוף לבין דמיון. בתוך כך מיטשטשים הגבולות בין שלוש הדתות: יהדות, נצרות ואיסלם. המחזה האישי הופך להיות אוניברסלי מכורח העובדה, שהמפגש הגורלי הזה מתרחש בימים אלה ממש במקומות רבים על פני הגלובוס, ולא רק כאן. שמות הציורים טומנים בחובם את זרעי הפורענות המתרחשת לנגד עינינו בשל קנאות דתית.
פרונט מציע פרשנות אחרת לעתיד האנושות, פרשנות הנובעת מעצם היותו, יותר מכול, איש של חלומות. ההליכה אל נקודת הקצה של הדת מסתיימת בציור אחרית הימים בתיאטרון אבסורד, אולם במציאות, הסצנה המתוארת בציור היא בבחינת פתח לחיים חלומיים ואפשריים של דו-קיום בין שלוש הדתות, ללא אלימות, חרף נוכחותה הגדולה של השימפנזה החושפת שיניה.
בתערוכתו של פרונט חוברים יחדיו אברהם, יצחק והאייל, ישו והצלב, יהודי נושא ספר תורה, דיוקן האמן בתפקיד ישו/יצחק, בובות מוזרות, פינוקיו, נושאי דגל שחור של מוסלמים קיצונים, קוף שימפנזה ומי לא?!
במבט ראשון, האווירה היא כשל ספינת שוטים. סגנון הציור של פרונט מנהל דיאלוג ערני עם האקספרסיוניזם הגרמני ועם עולמו של ג'יימס אנסור בעת ובעונה אחת. הוא שולט במכחולו באופן נמרץ ומעורר תחושה של סערה מתקרבת. יחד עם זאת, ניתן לפגוש אצלו גם ציורים אימפרסיוניסטיים בסגנון אסכולת פריז היהודית. בציור חלום, בהשפעת מארק שאגאל, האמן וזוגתו, שלומית, מעופפים מעל פריז הנראית כעיירה יהודית.
פרונט הוא צייר של צבע. הטחות מכחול אקספרסיביות וניגודים צבעוניים מייצרים את הדרמה, ולצדם – משטחים בהירים משרים אופטימיות זהירה, בשעה שהוא מלטף דמויות אהובות בצבעים רכים ועדינים.
אחד הנושאים המרתקים את פרונט הוא עקדת יצחק. בתערוכה יוצגו שלושה ציורים בנושא זה, שבהם הוא מבקש לבחון את תובנותיו באשר לזהות הקורבן: האם זהו יצחק או שמא דווקא אברהם? יכולת ההזדהות של פרונט עם גיבוריו באה לביטוי גם בציור ויה דולורוזה שבו נראה ישו נושא על גבו כן ציור. האמן מזדהה עם ישו, וממשיל את עצמו לקורבן של החברה.
פרונט מציע מבט אחר במסע אל תוך הנפש והתודעה. הוא מזמין את הצופים להפעיל את דמיונם ולחבור לעולמו רווּי הפנטזיה.
|
