דף הבית

דבורה הנביאה, 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא', שופטים, פרק ד.

יעל אשת חבר הקיני, 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא', שופטים פרק ד.

יפתח הגלעדי, 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה', שופטים פרק יא'.

מלאך ה', 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וַיְהִי, כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת-קוֹלָם, וַיִּבְכּוּ', פרק ב'.

שור, 2012-2005,
יציקת ברונזה

      'וְלָקַחְתָּ, אֶת-הַפָּר הַשֵּׁנִי, וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה',         שופטים פרק ו'.

שמשון ודלילה, 2012-2005,
יציקת ברונזה

   'וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה, בְּנַחַל שֹׂרֵק; וּשְׁמָהּ, דְּלִילָה', שופטים פרק טז'.

שמשון ולחי החמור, 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וַיִּמְצָא לְחִי-חֲמוֹר, טְרִיָּה; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ-בָּהּ אֶלֶף אִישׁ', שופטים פרק טו'.

בת- יפתח ורעותיה, 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ, וַתֵּבְךְּ עַל-בְּתוּלֶיהָ עַל-הֶהָרִים', שופטים פרק יא'.

גדעון ירובעל, 2012-2005,
יציקת ברונזה

'וַיִּקְרָא-לוֹ בַיּוֹם-הַהוּא, יְרֻבַּעַל לֵאמֹר: יָרֶב בּוֹ הַבַּעַל, כִּי נָתַץ אֶת-מִזְבְּחוֹ', שופטים פרק ו.

שופטים

אלי רן

תערוכתו של אלי רן עוסקת בספר שופטים המקראי ומייצגת דמויות מחוללות וסממנים מרכזיים מהתקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וייסוד המלוכה.

אלי רן, שדמויות השופטים מעסיקות אותו זה זמן רב, מוצא קווי דמיון רבים בין התקופה שממנה הוא שואב השראה לפסליו ובין חיינו בהווה. למרות השוני בצורות הממשל (שלטון מרכזי בימינו לעומת אוטונומיות שבטיות שהיו נהוגות אז), הוא קושר בין השבטיוּת שהתהוותה לאחר מותו של יהושע בן נון ובין הסקטוריאליוּת של היום ומזהה בשתי התקופות תחושת איום מבית ומחוץ ואווירה של "איש הישר בעיניו יעשה".

תקופת השופטים נמשכה כ-400 שנה ואופיינה בפיצול, בפיזור ובחולשה, אך גם בגלי התעוררות והתאחדות, ולוּ לפרקי זמן קצרים. המרכז המשפיע עבר ממקום למקום ומשבט לשבט; המשכן נדד בין יישובים; בעיות דת ושלטון התעוררו לסירוגין בכל חלקי הארץ; ומלחמות פרצו בצפון או בדרום, בעיקר עקב סכסוכים עם הכנענים, הפלִשתים או העמונים. בשל כך לא נוצר מרכז איתן שפרשׂ את חסותו על כל הממלכה. הייתה זו תקופת התגבשות והתנסות בחיים הארציים והתמודדות בפועל עם אתגרים כלכליים ופוליטיים, עם מלחמות ועם השאיפה לאחדות לאומית.

פסלי הברונזה המוצגים בתערוכה קטנים יחסית, והם חלק מסדרה רחבה שנוצרה בין 2005 ל-2012 והוקדשה לשלל הדמויות המאכלסות את ספר שופטים: יעל וסיסרא, דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, יפתח ובת יפתח, גדעון-ירובעל, שמשון ודלילה, אבימלך, עתניאל בן קנז, שמגר בן ענת, יאיר הגלעדי ואחרים. השופטים, וכן דימויי מלאכים, בני בקר או מזבחות על מרכיביהם הסימבוליים, מאופיינים בחספוס ובהיעדר ליטוש של פני השטח המפוסל כייצוג של הוויה פנימית. קווים זוויתיים ומשטחים לא מעובדים כביכול יוצרים אי שקט טקסטורלי המהדהד לאין קץ בגוף העבודות. הקו הפיסולי מוגדר באמצעות מרקמו האבסטרקטי הכמו-מכורסם של החומר, המתווה דימוי אקספרסיוניסטי שניטלו ממנו רוב פרטיו. עיבודי הנפח שבין החללים הפתוחים לסגורים יוצרים מקצבים במרקמי הברונזה ובונים מערכת של מפגשים ומתחים ביחסים שבין הפנימי לחיצוני. הפסלים כמו התאבנו בשעת התהוותם ואינם משחררים לחלוטין את הדימוי האצור בחומר, הממשיך להדהד בהם כאנרגיה חיה ומבעבעת שצרה צורה אורגנית בעלת חיים משלה; כעין הוויה שקפאה תוך כדי היווצרה ונעצרה במקום שממנו יכול הכול להשתנות.

בעבודתו של אלי רן יש מן השיבה אל האפוס המקראי שהיה רוֹוח בתחילת דרכו של הפיסול הארצישראלי, אלא שפסליו של רן חפים מכל אקזוטיקה תנ"כית בעלת אסתטיקה סטריאוטיפית מבית אולפנו של ססיל דה-מיל ומסממנים של תרבות פולחנית אידיאולוגית שאת מאפייניה אפשר למצוא בפיסול המקומי המוקדם (למשל בתנועה הכנענית). עבודתו מדמה לפרקים מוצג ארכיאולוגי או ממצא שנשלה ממצולות הים, שצבעי הפטינה שלו הוכתבו כביכול בידי הזמן שכרסם בו והעניק לו גוון ירקרק נחושתי עד חום חלוד.

אלי רן נולד ב-1946 בבגדד ועלה לארץ ב-1950. עקב פציעה קשה במלחמת יום הכיפורים, שבה איבד את כף רגלו, חלה תפנית בחייו והוא פנה ללימודי אמנות ויצירה באוניברסיטת חיפה. מאותה העת החל לעסוק אלי רן בפיסול, בציור ובהוראת פיסול. פסליו הוצגו בסימפוזיונים בינלאומיים לפיסול, והם מוצבים במקומות ציבוריים ובאוספים ציבוריים ופרטיים רבים. הוא הציג בתערוכות יחיד רבות בארץ ובעולם, בין היתר במוזיאון הרצליה לאמנות, בסלון האמנות של קראקאס בוונצואלה, בגלריה שפירו בטוסון, אריזונה, בגלריה רנה הביסון בפיטסבורג, במוזיאון ע"ש י' קונסטנט ברמת גן ועוד.

חנה קופלר